חיסון OPV בדרום ישראל? זו לא זהירות זה חוסר זהירות! / מרדכי קטן

משנת 2000 ידוע כי חיסון עם נגיף מוחלש (OPV) גורם להתפרצות פוליו. ב־11 מדינות עד לשנת 12010. כך בהיספניולה שבקאריביים (2001-2000), פיליפינים (2001), מדגסקר (2002, 2005), סין (2004), אינדונזיה (2005)2. וכשהמחקר התפנה לבדוק מה קרה מאז אלברט סבין (Sabin) השיג רישיון לחיסון (OPV) ב־1963, גילה הוא למשל במצרים מעל 30 התפרצויות בתקופה הנבדקת (1993-1983)3.

נחזור שניה לההתחלה, בישראל מונהג IPV שהוא חיסון באמצעות נגיף מומת (לא פעיל=Inactive) ניתן בישראל במספר מנות לתינוקות בזריקה לשריר. תפקיד החיסון הוא יצירת נוגדנים. קיבל רשיון בארצות הברית בשנת 1955. משנת 1978 החל שימוש ניכר בחיסון מוגבר (eIPV) שתוצאותיו מבטיחות בטווח הקצר אך השפעתו על הישרדות נוגדנים לטווח ארוך נכון ל־1993 נשארה בערפל לאור מיעוט המחקרים4.

בעוד ש OPV הוא חיסון אורלי (אורלי=Oral) באמצעות נגיף מוחלש כנגד פוליו. קיימים חיסונים הכוללים חיסון לזן אחד (סרוטיפ) כמו OPV1, OPV2, OPV3 או חיסון משולב לשניים מהם(bOPV) או לשלושתם(tOPV). לפי מחקר שנערך ב־1984, הסיכון בחיסון במנה הראשונה של OPV הוא 5700,000:1. בישראל בשנת 1988 הייתה התפרצות פוליו וניתנו חיסונים eIPV בשילוב עם 6OPV.

ועכשיו לעיקר. למה מציינים שהשימוש ב־OPV הוא פרדוקסאלי? כי היתרונות שלו הם ברורים: קל לתת אותו (טיפות דרך הפה) והוא זול. אבל החסרונות רבים. מה שקורה הוא שממשלות ממהרות לתת אותו ובטוחות שיקבלו אחוז גבוה של אנשים שיתחסנו כי זה בסך הכול טיפות ולא זריקה. הסיכון הכלכלי לא קיים. נפלא. מהם החסרונות?

במאמר7 הדן באסטרטגיה שתביא לכך שהפוליו יחלוף מן העולם נאמר כי יש להפסיק את השימוש בצורה סינכרונית בכל העולם ב־OPV ולהשתמש רק ב־IPV. מה ההיגיון?

1. נגיף מוחלש (live-attenuated) ימשיך את התפתחות הפוליו והפצתו, בכך שיחזור להיות נגיף לא מוחלש (neurovirulence) ואנחנו רוצים שהוא יעבור מן העולם.
2. נגיף מוחלש יכול להביא להתפרצויות של תופעת שיתוק בשל הנגיף המוחלש.
3. נגיף מוחלש יכול להביא להידבקות של אנשים בעלי כשל חיסוני (כמו למשל סרטן) אשר יגרמו להפצה כרונית של הנגיף.

הפרדוקס של ה־OPV, מציין מאמר נוסף8, הוא כי חיסון כזה יכול לפגוע באותה אוכלוסיה בכך שהוא יוצר מוטציות של נגיף הפוליו המוחלש (cVDPVs) וזה נובע מהעובדה שהוא לא יציב מבחינה גנטית. במילים פשוטות, החיסון יוצר מוטציה חדשה של נגיף הפוליו שחיסונים קודמים לא יעילים לגביו. כך שהחיסון יצר בעיה חדשה במקום לפתור בעיה קיימת.

יש טענה שצריך לדאוג למצב חיסוני ולא לחיסונים. כלומר לא לשאלה האם התחסנתם, אלא למסוגלות של הגוף להתמודד עם נגיף. רוב מי שאין לו חוסרים בויטמינים למשל או שמערכת החיסון שלו בריאה יוכל להתמודד עם נגיף הפוליו, רוצה לומר: לא מדובר בנגיף תוקפני. יש טענה נוספת המציג ד״ר אריה אבני כי במקום לדאוג לחיסון כל האוכלוסייה משרד הבריאות צריך לדאוג למצב החיסוני שלה9.

למה ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעודד את מתן החיסונים בישראל? איני יודע, אוכל רק לשער כי משהו בהרכב שלהם חדש. אך אין זה מוריד בכלום מן הסכנות. אז מה הפרדוקס בהתנהלות של הממשלה כאן? מתוך זהירות אנחנו נסחפים לחוסר זהירות. מתוך פתרון קל וזול אנחנו נתקלים בבעיות חמורות ויקרות. היזמה המסוכנת יצאה לדרך.

למאמרים נוספים בנושא פוליו ליחצו כאן.